
לפני כמה שנים, בתוכנית ריאליטי שעסקה בקינוחים
אחת המשתתפות, שהייתה אופה מצוינת
ניגשה בחיל ורעדה לשולחן השופטים
עם מאפה שהכינה, ולא הצליח לה.
היא עמדה בעיניים דומעת ומלמלה "אני כזאת גרועה…"
השף קונדיטורית אסטלה, אחת השופטות הקשוחות בפאנל
שאלה אותה את השאלה הבאה:
האם אריה שיוצא לצוד לוטרה וחוזר בידיים ריקות
הוא כבר לא אריה?
השאלה הזאת משקפת באופן נפלא
את הגישה של הפסיכולוגיה האדלריאנית לנושא של כישלון, והיא:
שכישלון לא משקף את מי שאנחנו.
שיש להפריד בין פעולה שנכשלה, לערך שלנו;
שלא רק שלטעות זה "לא נורא",
אלא שכישלון הוא רכיב טבעי בהתפתחות,
בהתגברות על אתגרים ובדרך להצלחה.
ובכל זאת, כל כך הרבה מאיתנו נמנעים
מלעשות פעולות שיש בהן סיכון להיכשל או לטעות.
אנחנו מגבילים את שדה הפעולה שלנו
לאזורים שאנחנו מרגישים בהם בטוחים
מפני כעס, זלזול או ביקורת
ומוותרים מראש על חיים של הגשמה והנאה
ראית פעם תינוק שעושה את צעדיו הראשונים?
כמה פעמים הוא נופל עד שהוא מצליח ללכת?
המון.
האם שמעת פעם אמא אומרת לתינוק שלה
שהוא "לוזר"?
שאם הוא מעד כל כך הרבה פעמים
אז אולי כדאי שיוותר על הליכה
ויסתפק בזחילה על שש?
לא.
ברור שלא.
האמא של התינוק הזה מתפעלת מהניסיונות שלו
מנחמת אותו כשהוא נופל
ומעודדת אותו לקום ולנסות שוב.
רובנו גדלנו בחברה מערבית ותחרותית
שלימדה אותנו לחשוב שמקום ראשון זה הדבר היחידי שחשוב
ושכל דבר שהוא פחות ממושלם, "מדהים" או "מהמם"
אינו ראוי ואינו נחשב.
הניסיון שלנו הראה לנו שאם נטעה או נפסיד למישהו אחר
אנחנו נזכה לתגובות של בוז וביקורת
וכך הגענו למסקנה (השגויה),
שכשאנחנו טועים, אנחנו לא שווים.
אבל…
תשאלו כל אדם שהגיע להישגים וזכה להערכה
והוא יגיד לכם שאין הצלחה שהושגה בלי נפילות וכישלונות.
יש את 10,000 הניסיונות הכושלים של אדיסון
לפני שהצליח לייצר נורה דולקת
ואת 5,126 הניסיונות של דייסון לייצר שואב אבק ללא שקית.
לכישלון יש תפקיד חשוב בהתפתחות אישית
והצלחה בהיכרות שלנו עם עצמנו ובאמונה עצמית.
דמיינו לכם עולם,
שבו אפשר להתנסות בכל מה שרוצים
בלי לפחד מהתוצאה.
זה יהיה מטורף, לא?
נוכל להיות אנחנו,
נסכים לאתגר את עצמנו
ונחיה את החיים שתמיד רצינו.
אז איך עושים את זה?
1. מנתקים את הקשר שבין כישלון וערך עצמי
מתייחסים לכישלון כאל ניסיון שלא צלח.
לא הצלחנו במשהו? אנחנו כנראה לא מספיק מיומנים
ועלינו להתאמן שוב ושוב, עד שנשתפר.
2. רואים בטעות הזדמנות וחלק טבעי בלמידה
לומדים מההתנסות, מסיקים מסקנות ופועלים אחרת בפעם הבאה.
3. מתחילים בקטן
בוחרים בפעולות קטנות שמצריכות אומץ, ומגלים שהכל בסדר!
4. מעודדים את ההתנסות
טפחו לעצמכם על השכם בכל פעם שאתם מנסים משהו חדש.
נ.ב 3 – מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרי בפייסבוק, טיקטוק, לינקדאין ובאינסטגרם