מינימליזם, סידור הבית ומה שביניהם

שאלה שחוזרת על עצמה הרבה

בקרב אנשים שפונים אלי לאימון אישי וקבלת ייעוץ בסידור

היא: "אז עכשיו את הולכת לזרוק לי חצי בית"?

האנשים האלה מפחדים, כי הם חושבים שבית מסודר

חייב להיות מינימליסטי

וככזה, לא יישאר בו כלום.

אני כמובן מרגיעה אותם ומסבירה שב– Tidying TherapyTM

אנחנו מתרכזים במה להשאיר בבית

ולא במה לזרוק.

ששיטת העבודה שלי שואבת השראה, בין השאר,

גם מהסגנון המינימליסטי, שיש בו רעיונות ופרקטיקות

שהופכים את החיים שלנו

לטובים ופשוטים הרבה יותר.

 

אז מה זה בכלל מינימליזם?

המונח הופיע לראשונה בשנות ה – 50 של המאה הקודמת

והוא צמח בעולם העיצוב. מדובר היה בזרם באומנות החזותית,

שחלחל לקולנוע, לאדריכלות, למוסיקה, למחול ולשירה.

העיקרון המינימליסטי מציע לעשות שימוש בכמה שפחות

דברים שאפשר, כדי ליצור אפקט מקסימלי.

כלומר, להסיר את כל מה שלא תורם לנו לתוצאה הרצויה.

סגנון החיים המינימליסטי ה"טהור" מתרכז בלחיות מאוד

בפשטות ועם מעט מאוד חפצים, אבל הרבה אנשים

רואים בסגנון המינימליסטי כוכב צפון שנותן

להם מסגרת התייחסות ובוחרים במינון שמתאים להם.

 

מינימליזם זה לחיות בכוונה (Deliberately).

זה לעבור חפץ חפץ בבית, ולדעת שיש לו תכלית.

שהבגד הזה שנמצא בארון, גורם לי להרגיש טבעית ונינוחה

וששואב האבק שעלה המון כסף, באמת מקל לי על החיים.

זה לבחור, מבין 150 עבודות, יצירה אחת של הילד מהגן

ולתלות אותה בכניסה לבית.

כי היא יפה, והיא שלו, והיא מזכירה לנו שלפעמים אפשר

ואפילו כדאי, לצאת מהקווים.

 

לחיות בכוונה, זה להפסיק לעשות דברים באופן אוטומטי.

זה לקנות כשבאמת צריך, ולא כי יש עכשיו מבצע

זה להכניס הביתה, ולחיים, רק את מה שמוסיף לי ערך

ולדעת להגיד "לא תודה", לכל השאר.

 

לקוחה שלי, שפגשתי מיד אחרי חג הפסח

סיפרה שחזרה מטיול קרוונים משפחתי.

היא הייתה מופתעת מאוד מהעובדה שהם הסתדרו

עם כל כך מעט חפצים, ולא היה חסר להם כלום.

האופן שבו כל החפצים היו מאוחסנים,

הניצול של החלל שהיה מקסימלי

והעובדה שלכל דבר היה מקום קבוע

הקסימו אותה.

בתוך הקרוון הקטן, שהכיל חמש נפשות

הייתה תחושה של מרחב ואוויר

שבבית הגדול והמרווח שלה, אי שם במרכז הארץ

היו חסרים כל כך.

 

מינימליזם זה לפנות מקום, לדברים החשובים לנו ביותר.

זה החופש מהתשוקה להיות בבעלות על משהו

ולא להרפות.

זה לחיות עם פחות:

פחות חפצים, אימיילים, תוכניות, התחייבויות ותבניות

שיוצרים לנו עומס, בלגן, הסחות דעת, לחץ ומועקה.

 

וזה לפנות מקום ליותר:

יותר מערכות יחסים משמעותיות.

יותר זמן, יותר חוויות, יותר אותנטיות.

יותר תשומת לב לפרטים.

יותר ב"כאן ועכשיו", מאשר "שם ויום אחד".

 

מינימליזם זה לא בית ריק מחפצים.

זאת לא סגפנות או התנזרות.

זה לפתח בעצמנו קול אחר – רגוע, מאוזן ומדויק

שמשתקף בחפצים שנמצאים בבית.

זה להפסיק לראות במדפים שלנו מקומות אחסון,  

ולהתייחס אליהם, כמו שמציעה בת' קמפטון בספרה הנפלא "וואבי סאבי",

כאל "מחזיקי אוצרות".

זה לבחור להשאיר בבית רק את הדברים

שיש להם ערך עבורנו

ומתאימים למי שאנחנו, באמת.

נ.ב 1 – עדיין לא חברים בקבוצת הווטסאפ? 
הביקוש היה גדול ופתחנו קבוצה נוספת! להצטרפות, לחצו כאן
 

נ.ב 2 – מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרי בפייסבוק, לינקדאין ובאינסטגרם 

נפלאות התודה

עושים מיון ונפרדים מחפץ אהוב? אמרו לו תודה. למה? כדי להקל על הפרידה ולסגור מעגל. מחקרים מראים שהכרת תודה בחיי היום יום הופכת אותנו לאנשים אופטימיים ושמחים. אז למה כל כך קשה לנו לעשות את זה?

קרא עוד »

על מה שחשוב בחיים

"אני חייבת לעשות משהו עם הבלגן הזה"… כמה פעמים כבר אמרת את זה לעצמך? ומה עשית עם זה, בפועל? הרבה אנשים מצהירים על דברים שחשובים להם בחיים, אבל הם לא..

קרא עוד »
דילוג לתוכן