על גלידת קוקוס, החיים ומה שביניהם

עירד, הבן הבכור שלי בן החמש ואני נסענו אתמול באוטו
היינו בדרך לשיעור שחייה, אצל ורד.
"אמא", הוא אומר לי, "חשבתי על משהו. רוצה לשמוע?"
"בטח", אני עונה, "אני אשמח".
"חשבתי, שאולי עדיף שהייתי נשאר אצלך בבטן, או שבכלל
לא הייתי נולד…"
"כי מה?", אני שואלת אותו בסקרנות
"כי אז, לא הייתי יכול למות. או שיקרה לי משהו. כי מי שעוד לא נולד
אז לא יכול לקרות לו כלום והוא לא צריך לפחד מכלום".
"נכון?"

מהאופן שבו עירד שואל את השאלה אפשר להבין
שהוא עסוק בהגיגים פילוסופיים, כך שאין לי ממה להילחץ
רק להקשיב
אני חושבת על זה רגע, ועונה לו שהוא כנראה צודק
(ובשלב הזה חוסכת ממנו כמה עובדות על חיים של עוברים)
"אבל", אני מוסיפה ואומרת, "אני חושבת, שמי שלא נולד אף פעם
אז אולי הוא לא מפחד מכלום ואין לו מה להפסיד
אבל הוא גם לא זוכה ליהנות מהדברים הטובים שיש לחיים להציע".
ואנחנו מונים יחד את הדברים האלה: להיות עם המשפחה, לטייל, לשחק עם חברים;
לחשוב, לשיר בקולי קולות את קומסי קומסה של סטפן
ולאכול אצל ניסו גלידת קוקוס עם סוכריות מעל וביסקוויט תקוע באמצע
ואם יש קצפת, אז מה טוב.
אני חושבת שהחלק של הקצפת סוגר לו סופית את הפינה.

והשיחה הזו, כמובן, מתחברת לי באופן טבעי
לעניין של רווחים ומחירים.
כמו שהמטופלים והמתאמנים שלי יודעים
וכמו הלקוחות שלי, שעושים מיון יסודי של חפצים, חווים –
כל בחירה מגיעה עם רווח ועם מחיר.

ככה זה בחיים. אין ארוחות חינם.
ומה זו בחירה טובה?
כל בחירה שהמחיר שמשלמים בגינה, שווה אותה.

כשאנחנו אוגרים חפצים, כאלה שאנחנו לא צריכים
ואולי גם לא אוהבים
אנחנו משלמים מחיר יקר – יש לנו עומס, ובלגן
אין לנו מקום לדברים שכן חשובים לנו ואנחנו לא מוצאים כלום
אבל – מתלווה לזה גם רווח.
תמיד.
אצל כל אחד הרווח הזה יכול להיות שונה: לאחד זה ייתן תחושת שליטה
לשני הרגשה שהוא "בסדר", ואת השלישי זה פשוט ירגיע
לדעת שלא יחסר לו דבר, לעולם.
ואלה שיבחרו להפחית את כמות החפצים בבית
ולהשאיר רק את מה שהם אוהבים ומשתמשים בו באופן קבוע?
הם לוקחים סיכון שאולי ייתנו משהו ויתחרטו עליו
(ואני יודעת, זו תחושה מבאסת)
ואולי הם יצטרכו את המכשיר ההוא בכל זאת,
ויצטרכו לקנות חדש
וגם זה עלול להיות מבאס
אבל עד אז – הם מרוויחים חופש, ושקט, וסדר.

כשחושבים על זה, החיים הם תקופה קשה 🙂
הבין את זה נכון, הילד שלי.
ועם זאת, כמו שאומרת הפסיכותרפיסטית ד"ר אנאבלה שקד
אנחנו יכולים לבחור אם היא תהיה קשה ורעה או קשה וטובה.

אני מאמינה, שלחפצים שאנחנו בוחרים להכניס הביתה
יש השפעה ישירה על איכות החיים שלנו
ושבית מסודר, כזה שלכל חפץ בו יש משמעות ותכלית
הופך את החיים לטובים, גם כשהם לפעמים קשים.
וזה בידיים שלנו. לבחור להיות יותר מסודרים.
וכל אחד יכול ללמוד איך עושים את זה.

רוצים גם אתם ללמוד?
אתם מוזמנים להצטרף אלי בחודש הבא להרצאת זום חינמית
שתלמד אתכם את כל מה שאתם צריכים לדעת כדי למגר את הבלגן בבית
הישארו איתי, פרטים בהמשך 🙂

 

נ.ב – מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרי בדף הפייסבוקהלינקדאין  והאינסטגרם 

שומר הסף

כולנו מכירים את זה – אנחנו ממיינים, ומחליטים להיפטר מחפץ מסוים. אבל ברגע האמת, חוזרים בנו ומשאירים אותו בבית. מה קורה לנו שם? מה עוצר אותנו?

קרא עוד »

והילד הזה הוא אני

אחת ההנחות הרווחות של אנשים בנוגע לסידור, היא שמדובר באופי. "או שנולדים עם זה, או שלא". ובכן, ההנחה הזו שגויה. לסדר זו מיומנות, שכל אחד יכול ללמוד, בכל רגע נתון.

קרא עוד »

הסיפור שאינו נגמר

מה יש לנו עם ספרים, שכל כך קשה לנו להיפרד מהם? ומה הם מספרים עלינו? בשביל מה אנחנו ממשיכים לשמור אותם, גם כשסיימנו לקרוא בהם? הנה כמה טיפים טובים למיון

קרא עוד »
דילוג לתוכן