ההבדל בין בתים מסודרים ומבולגנים

מה באמת מבדיל בתים מסודרים מבתים מבולגנים?

כדי לענות על השאלה הזאת, יש לאתגר /להפריך ו/או לאושש

כמה הנחות יסוד רווחות.

בואו נתחיל:

1. בבתים מבולגנים גרים אנשים עצלנים

זה פשוט לא נכון. 

למעשה, אנשים בלגניסטים, עובדים הרבה יותר קשה

מאנשים מסודרים. הם מבזבזים שעות בחיפוש של חפצים,

משנעים כל היום דברים מפה לשם

ויוצאים לקנות פריט שחסר, רק כדי לחזור הביתה

ולגלות שהיו להם שניים כאלה, במגירה ליד.

הם מרגישים שהם עובדים עבור הבית שלהם,

ומשלמים על כך בזמן הפנוי שלהם ובאיכות החיים שנפגעת.

האמת היא, שכשהבית שלנו מסודר נכון,

אנחנו עובדים, ביום יום, הרבה פחות קשה.

כמובן שקודמת לכך עבודת מיון יסודית

[זה קצת כמו לעשות שינוי תזונתי, כשבחודשים הראשונים

עושים דיאטה קפדנית ובהמשך מאמצים תפריט קבוע

ומתון יותר], אבל ההכנה הזאת ויצירת התשתית

של בית מסודר הופכת את החיים שלנו להרבה יותר קלים.

2. בבתים מסודרים יש פחות חפצים

לאו דווקא.

זה עניין יחסי.

בבית מסודר, יש התאמה בין כמות החפצים ושטח האחסון:

ככל שהבית קטן יותר ומקומות האחסון מועטים,

כך יש פחות חפצים, ולהיפך.

בבתים מסודרים, החפצים מאוחסנים באופן מרווח,

[תופסים כ – 90% משטח המגירה או המדף]

קל להכניס ולהוציא אותם ממקום האחסון

ויש היגיון באופן שבו הם ממוקמים.

בית מסודר לא חייב להיות מינימליסטי.

הוא צריך להכיל את החפצים שבו, באופן אופטימלי ולא מתאמץ.

3. בבתים מבולגנים, לחפצים אין מקום ידוע וקבוע

נכון בהחלט! וזאת הבעיה העיקרית של בתים מבולגנים.

בבית מסודר, לעומת זאת, כל חפץ יודע לאן הוא שייך.

כל חפץ, ללא יוצא מן הכלל.

אם זו הסיכה הפצפונת של הטלפון [זאת ששולפים איתה את הסים]

שחוזרת תמיד למגירה השנייה שבכוננית החומה שבחדר העבודה,

או המג'ימיקס, עם חמשת החלקים וערכת הסכינים המשוכללת,

שמאוחסן דרך קבע בפינה הימנית, של המדף התחתון, שבארון הלבן

שבמטבח.

לכל חפץ יש את מקום האחסון שלו, שממנו הוא יוצא ואליו הוא חוזר.

בבתים מסודרים, בני הבית לא צריכים לשאול (או לצעוק)

"אמא, איפה שמת לי את הבגד ג'ודו…"

או "מישהו ראה את המספריים"?

כי כולם יודעים שיש מקום אחד שבו החפצים האלה יכולים להיות.

והם גם יודעים, שהמעמד של אותם החפצים  

זהה לזה של דייר מוגן

ושעם דיירים מוגנים לא מתעסקים.

4. בבתים מסודרים לא אוגרים

גם זה נכון.

אנשים מסודרים, כשהם מכניסים חפץ חדש הביתה,

הם מוציאים מיד חפץ אחר במקומו.

וכשחפץ יוצא משימוש, והוא לא באמת מוסיף להם ערך

[פונקציונלי, רגשי או אסתטי], הם נפטרים ממנו.

בבתים מסודרים, החפצים נבחרים בקפידה

ומשקפים את אורח החיים של בני הבית, וההעדפות שלהם.

אנשים מסודרים הם לא מושלמים,

וגם הם "חוטאים" לפעמים בהשארת חפצים מיותרים,

רק בגלל ש"כל בית בישראל צריך כזה" או "אולי מתישהו זה יהיה שימושי".

אבל החפצים האלה הם יחסית מעטים,

והם לא מנהלים להם את החיים.

5. בבתים מסודרים גרים אנשים עם הרגלים טובים

בהחלט.

מדובר באנשים שכשהם מסיימים לצחצח שיניים,

הם סוגרים את המשחה, ומחזירים אותה ואת מברשת השיניים,

באותו הרגע, לכוס.

הם אלה, שפעם בשבוע אוספים את כל 15 היצירות של הילדים

מהגן ומהצהרון, בוחרים יחד איתם את שלוש היצירות האהובות ביותר,

וזורקים את השאר.  

כשנגמר להם המרכך של הכביסה, הם שולפים אחד חדש מהארון,

זורקים למחזור את הבקבוק הגמור ורושמים לעצמם, באותו הרגע,

לקנות אחד חדש.

בבתים מסודרים גרים אנשים שמקדישים בכל יום

בין 15 – 20 דקות לסידור, גם כשהם עייפים.

הם פשוט מצאו שיטה טובה, שהופכת את הפעולה הזאת

לאוטומטית כמעט, ושומרת על הבית שלהם מסודר,

לאורך זמן.