כשאני פוגשת לקוחות, שיש להם המון דברים בבית,
יותר ממה שמקומות האחסון שלהם יכולים להכיל
והרבה יותר ממה שהם באמת צריכים
הם פעמים רבות, כועסים על עצמם.
הם מאוכזבים מזה שהם לא מצליחים לעשות את הפעולה
הכל כך פשוטה, לכאורה, של להיפטר מאותם חפצים
מיותרים ולא שימושיים.
כתבתי על זה כבר בעבר (מוזמנים לקרוא כאן)
לא כל כך פשוט.
ואיך, ברגע שנבין מה קורה לנו
במעמד הפרידה מחפצים
נוכל להיות קצת פחות קשים עם עצמנו
ולשחרר את מה שצריך, ביתר קלות.
בואו נלך צעד אחד אחורה:
לבחירה, לעשות סדר יסודי בבית.
להבנה, שהמחיר שאנחנו משלמים היום
בגין העומס והבלגן בבית, הפך גבוה מידי בשבילנו.
להחלטה, לעשות שינוי.
ובכן, שינוי זה לא דבר קל.
הנפש שלנו אוהבת וודאות. סטטוס קוו.
ולכן, בכל פעם שאנחנו עומדים לעשות משהו
לא מוכר, שונה ממה שאנחנו רגילים אליו
עולים בנו קולות פנימיים
שמורים לנו, לעצור.
לפני שנעשה טעות, או משהו אחר שנצטער עליו אחר כך.
הם קוראים לנו לעצור, כדי שלא ניפגע.
לקולות הפנימיים האלה שעולים בתוכנו
אנחנו קוראים בתהליך האימון האישי – "שומרים".
התפקיד של השומרים הללו,
כשמם כן הוא – לשמור.
לשמור עלינו שנהייה בטוחים, ושלא יחסר לנו דבר.
שנרגיש תמיד טוב, בעלי משמעות ובעלי ערך.
העניין עם השומרים האלה, הוא שהרבה מאוד פעמים
ההגנה שלהם הופכת לחסות יתר,
שפוגעת בנו.
מתי?
כשהם פועלים על סמך מידע מהעבר,
שיכול להיות שהוא כבר לא רלוונטי לנו להיום.
כשהחוקים הנוקשים שלהם, לגבי מה נכון ומה לא
מונעים מאיתנו להתחבר לעצמנו,
ולנוע קדימה לעבר מטרות שחשובות לנו.
כשאנחנו עושים מיון בבית
ועומדים למסור חפץ מסוים
בשנייה אחת, מופיעים על מפתן ביתנו אותם שומרים.
דעתניים ונחושים.
הם אומרים לי, "אל תתני את הסוודר הזה,
כי נורא אהבת אותו פעם"
ו"תשמרי לתמיד את כל הניירת,
כי מי יודע מתי את תצטרכי את המסמך ההוא."
וברגע שהם מתחילים לדבר,
אנחנו קופאים.
הדרך הכי טובה להתמודד עם השומרים
היא להתיידד איתם.
לפתוח להם את הדלת.
להזמין אותם להיכנס, ולשמוע את מה שיש להם להגיד.
האקט הזה, לבדו, מרגיע אותם, ואותנו.
אנחנו מבקשים לשאול אותם כמה שאלות, אם אפשר.
כמו, מה הם מפחדים שיקרה,
אם אתן את הצעצועים הישנים של הילדים?
או למה זה לא בסדר להוציא מהבית את האנציקלופדיה העברית
שהייתה בבית ילדותי, ולתרום אותה לספריה?
אני רוצה לחשוב איתם יחד, מהן ההשלכות של אותה החלטה שאקבל.
מהו הסיכון שאני לוקחת, אבל גם מה אני יכולה להרוויח?
אני רוצה שהם ידעו, שאני מבינה היטב,
שלכל בחירה שאני עושה, יש רווח ומחיר.
אני רוצה שהם יסמכו עלי, השומרים שלי,
שאני כבר ילדה גדולה
שיודעת מה עושה לה טוב.
השיחות האלה, שלקוחות שלי מנהלים עם השומרים שלהם,
הן תמיד מרתקות.
והן מאפשרות למסור, לתרום או למכור את החפצים
בתחושה טובה ושלמה.
הזמנה למחשבה…
האם אתם מכירים את השומרים שלכם?
באיזה אופן הם מונעים מכם לעשות את השינוי שאתם רוצים בבית?
מה הם צריכים לדעת עליכם, כדי להיות רגועים שאתם עושים בחירה טובה?…
נ.ב 3 – מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרי בפייסבוק, טיקטוק, לינקדאין ובאינסטגרם