אם קוקו שאנל אומרת…

"Elegance does not consist in putting
 on a new dress"

Coco Chanel  
 
בשיטת קונמארי היפנית, עבודת מיון החפצים נעשית על פי קטגוריות של חפצים
ולא על פי חדרים
(הסבר מפורט על כך תוכלו למצוא בפוסט הזה –  טעות מס' 2)
ולא פחות חשוב מעניין הקטגוריות
הוא סדר העבודה:
קודם בגדים, אחר כך ספרים, ניירת, שונות וסנטימנטליים.
חמש קטגוריות בסך הכול.
ואנחנו תמיד נעדיף להתחיל בבגדים.
למה?
כי בתהליך המיון, כשצריך לבחור מה להשאיר ומה לתת
אנחנו נדרשים להפעיל חוש מיוחד
שאני אוהבת לקרוא לו
חוש ה"מה עושה לי טוב"
ומה שיפה, כשמפעילים את החוש הזה
זה שלא צריך לחשוב יותר מידי
רק להרגיש.
מה שאנחנו בעצם רוצים לדעת, זה
מה אותו פריט מעורר בנו
ברמה הרגשית והאנרגטית.
מכל החפצים שברשותנו, הבגדים הם הקרובים לנו ביותר:
הם מונחים ישירות על הגוף שלנו
נוגעים בנו
מספרים אותנו
יש שאומרים שהם העור השני שלנו
ולכן, כדי להתחיל בקטן, ולהתאמן על חידוד החוש הזה
אנחנו מתחילים איתם. עם הבגדים.
עם זאת, להרבה אנשים
קטגורית הבגדים היא לא תמיד פשוטה
ולמרות שאנחנו בדרך כלל יודעים את התשובה
האם הבגד הזה באמת נעים לי
והאם הגזרה שלו מחמיאה לי
חלקנו מסתבכים
ומתקשים לבחור.
כשאני עובדת עם לקוחות
והם פתאום מתחילים להתבלבל
ויש להם המון הסברים (בשפה האימונית אנחנו קוראים להם "שומרים")
ללמה הם כן צריכים לשמור את הפריט הזה (שלא מחמיא להם, לא עולה עליהם
ואין להם לאן ללבוש אותו, עוד לפני שהיה לנו פה סגר)
אני שואלת אותם כמה שאלות
שמייצרות בהירות ועוזרות להם להחליט.
הנה שתי שאלות שתוכלו לשאול את עצמכם, בפעם הבאה
שתעשו מיון ותיתקעו:
טיעון מס' 1 | "חבל, זה עלה המון כסף"
וואלה? מבינה אתכם. זה באמת חבל
המחשבה שבזבזתי כסף על בגד שלבשתי פעמיים (במקרה הטוב)
או לא לבשתי מעולם (במקרה הרע)
היא באמת מתסכלת.
אתם צודקים.
הנה שאלה בשבילכם:
האם, הפריט הזה ששוכב בארון, מחזיר לכם באיזשהו אופן את ההשקעה?
כנראה שלא
אז מה אפשר לעשות?
להודות לעצמכם על הכוונה הטובה
כי בסך הכול מה שרציתם
היה להתחדש ולשמח את עצמכם.
להתבאס, לסיים להתבאס ולהתקדם הלאה
ועכשיו, לבדוק האם אפשר למכור את הפריט
ולקבל עליו לפחות חלק מהסכום.
ואם לא – תחשבו למי אפשר למסור אותו. אדם שבא לכם להפתיע
ולהעניק לו מתנה שווה במיוחד.
אני יכולה להגיד לכם מניסיון,
שההרגשה הטובה שבנתינה, מצליחה להפחית את האכזבה
שבקנייה הכושלת.
טיעון מס' 2 | "מה פתאום לתת? עוד רגע אני יורדת שני ק"ג והג'ינס נסגר"
יכול להיות
וגם יכול להיות שלא.
כמה זמן את אומרת לעצמך את המשפט הזה בדיוק…?
את יודעת, בשביל לרדת שני ק"ג, את תצטרכי כנראה
לשנות את התזונה שלך ולשלב פעילות גופנית.
והנה שאלה עבורך:
האם תהיי מוכנה לעשות את המאמץ הזה?
האם יש לך את הפניות והרצון להשקיע בתהליך, היום?
אם התשובה היא כן – נהדר, השאירי את הג'ינס.
הוא ייתן לך השראה ויעודד אותך בתהליך.
אבל אם התשובה היא לא, עשי לעצמך טובה והיפרדי ממנו לשלום.
את לא צריכה להרגיש רע בכל פעם שאת פותחת את הארון.
וביום שבאמת תרדי את שני הק"ג האלה
פנקי את עצמך בג'ינס חדש ומחמיא 
מגיע לך.
שלכם,
דנה 

נ.ב – מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרי בדף הפייסבוקהלינקדאין  והאינסטגרם 

שומר הסף

כולנו מכירים את זה – אנחנו ממיינים, ומחליטים להיפטר מחפץ מסוים. אבל ברגע האמת, חוזרים בנו ומשאירים אותו בבית. מה קורה לנו שם? מה עוצר אותנו?

קרא עוד »

והילד הזה הוא אני

אחת ההנחות הרווחות של אנשים בנוגע לסידור, היא שמדובר באופי. "או שנולדים עם זה, או שלא". ובכן, ההנחה הזו שגויה. לסדר זו מיומנות, שכל אחד יכול ללמוד, בכל רגע נתון.

קרא עוד »

הסיפור שאינו נגמר

מה יש לנו עם ספרים, שכל כך קשה לנו להיפרד מהם? ומה הם מספרים עלינו? בשביל מה אנחנו ממשיכים לשמור אותם, גם כשסיימנו לקרוא בהם? הנה כמה טיפים טובים למיון

קרא עוד »
דילוג לתוכן