משמעת ללא עונשים / אנאבלה שקד

צרו עימי קשר:

לא לכל הורה ברור מדוע נחוצים גבולות בגידול ילדים, ובחיים בכלל.

 

בשאיפתנו להעניק לילדינו ילדות מאושרת, אנו מזניחים לעתים את אחד התפקידים המרכזיים שלנו בגידולם. פיתוח משמעת עצמית וחברתית.

 

הדגש על הצורך של ילדים לאהבה וקבלה הביא לסלחנות והיענות חסרת תקדים לדרישות הילד.

מתירנות, פינוק וחסות-יתר יוצרים את אותו אפקט כמו השפלה: מניעה מהילד את החוויה של הכוח שלו. כשמרחמים על הילד, אנו מלמדים אותו לרחם על עצמו. מתקבל על ידו הרושם שהחיים חייבים לו משהו, ויש לו זכות לדרוש עוד ועוד, מה שמקטין את היכולת שלו לתרום ולהשתתף.

 

כדי שאדם יהיה מסופק ומאושר, ירגיש ביטחון ויגשים את מלוא הפוטנציאל שלו, צריך שיתקיים, בנוסף למה שהוא יכול לקבל בחיים, תחושה חברתית (אדלר 1934).

 

תחושה חברתית הוא העניין האמיתי בבני אדם אחרים, אכפתיות ורצון לתרום לרווחתם והתפתחותם.

 

תחושה חברתית עוזר להתמודד עם משימות החיים: עבודה, חברה ואינטימיות דרך שיתוף פעולה.

 

תחושה חברתית מגשים את הגיון הברזל של החיים החברתיים:

 

1. כדי שתהיה הרמוניה צריך להכיר בקיומו של שוויון חברתי.

2. לכל אדם זכות לכבוד.

3. אין אדם רשאי לשלוט ברעהו.

4. משוויון חברתי ואינטרסט חברתי נובע הצורך בשיתוף פעולה.

 

אלה כללים חברתיים אוניברסאליים. כשאינם מתקיימים החיים שלנו קשים ומלאי קונפליקטים.

 

מה היא משמעת עצמית?

 

משמעת מורכבת מ: היכולת לדחות סיפוקים, קבלת אחריות, חיבור למציאות ואיזון במעגלי החיים.

משמעת היא חלק ממערכת בסיסית הדרושה לנו לפתרון בעיות בחיים.

כשאנו עוקפים את הקושי והכאב הלגיטימיים הנובע מטיפול בבעיות, אנו עוקפים את הצמיחה שתובעות מאיתנו הבעיות.

 

דחית סיפוקים: להגביר את העונג על ידי עימות עם הכאב. ילדים היום רוצים לשחק עכשיו, לשלם אח"כ, ואם אפשר… לא לשלם בכלל.

קבלת אחריות: החיים שלנו הן סך הכול הבחירות שלנו. מה שלא מוצא חן בעינינו הוא תוצר של אותן בחירות. הקושי בקבלת אחריות להתנהגותנו, יסודו ברצון להימנע מן הכאב שבתוצאות התנהגותנו.

חיבור למציאות: היכולת להתעמת מול צרכי המציאות ולעדכן את המפה הסובייקטיבית שלנו על פי דרישות המציאות.

איזון במעגלי החיים: חברה, עבודה ואינטימיות.

 

כשאדם מכיר בערך עצמו הוא דואג לעצמו בכל דרך נחוצה

ניתן לומר שהורים שאינם משקיעים בפיתוח משמעת, לוקים בחוסר אהבה לילדים.

אהבה הינה גם הקדשת הזמן והמאמץ הדרוש לחינוך, ונכונות לסבול עם הילד.

 

הסדר החברתי מציב כללי חיים שעל בני האדם ללמוד כדי לתפקד ביעילות

 

הבסיס של חיים דמוקרטיים היא כבוד הדדי ואחריות משותפת. חוקים וכללים חברתיים נועדו לשמור על רווחת הפרט וביטחונו.

בתקופת הדמוקרטיה, איבדו ההורים את השליטה על ילדיהם. הנדכא יכול להתמרד מול הסמכות באופן גלוי. ילדים מסרבים שיתייחסו אליהם כפחותי ערך, מתמרדים נגד שליטה והופכים בעצמם לרודנים.

כשקבוצה שמה את עצמה למעלה, היא מפרה את חוק השוויון החברתי ויוצרת מרד.

 

מטרת המרד: להיות שווים.

 

לילדים היום יש הרבה חופש אך לא שוויון. בגלל שהם לא שווים בקהילה, הם מסרבים לקחת את האחריות שבאה עם החופש, אך דורשים עוד זכויות.

 

החיפוש אחרי עונג מחליף את החיפוש למשמעות ושוויון.

 

במצב דברים זה עונשים כבר לא יעילים. בגלל שילד נוטר על העונש מחד ולא תופס את הסמכות כקדושה מאידך, הוא מוצא דרכים להביס את הסמכות עונש מזמין תגובת נגד ונקמה. עונש מעורר ומצדיק התנגדות בילד.

 

עונש מגביר כבוד למי שיש יותר כוח. עונש מלמד שכוח הוא הדבר הכי חשוב.

 

ילדים שמושפעים מעונש צריכים עונשים כל הזמן (משמעת חיצונית), עונש פועל באופן רגעי ולא לטווח ארוך. מתקבל הרושם שאם שילמת את חובך לחברה, אתה חופשי לפגוע שוב, אם תהיה מוכן שוב לשלם על החוב. בנוסף, גם עם התוצאות טובות זה לא הופך את התהליך לנכון.

 

אנו צריכים דרכים אחרות לעורר מוטיבציה לשיתוף פעולה ולהתנהגות מתקבלת על הדעת.

עלינו להרוויח שיתוף פעולה. אין שיתוף פעולה בלי קבלת אחריות.

 

הילד צריך ללמוד להתנהג באופן הולם לא ככניעה למבוגרים אלא כדי להימנע מהתוצאות הכואבות של מעשיו.

אי אפשר ללמד אחריות אלא על ידי נתינה של אחריות לילד כך שהוא ילמד כיצד להשתמש בה. בדרך זו הוא ילמד לבחור ולקבל את האחריות לבחירות.

 

אלטרנטיבה לעונש: שימוש בתוצאות טבעיות ובתוצאות הגיוניות

 

לצורך הישרדות, אנשים צריכים לתפקד באופן המתאים לסביבה שלהם. לכל אחד יש הגיון פרטי שמדריך אותו כיצד להגיב למצב נתון באופו שבו (כך הוא מאמין) יהיה הכי טוב בשבילו.

אדם לא יעשה משהו לרעתו אלא אם כן הוא מאמין שזה ייתן לו סטאטוס והישרדות.

 

למעשים שגויים יש תוצאות רעות.

 

תוצאות יניעו אדם מלחזור על מעשיו אלא אם כן יש רווח סמוי בהמשכם.

 

הילד ילמד למדוד את הסיטואציה, להקדים את התוצאות האפשריות ולנסות להתכונן: היכולת לצפות מראש מאפיינת את המין האנושי.

תוצאות טבעיות הן מה שקורה באופן טבעי כתוצאה ממעשי האדם.

תוצאות הגיוניות מאורגנות על ידי המבוגר. הן תגובה בעקבות התנהגות של ילד הקשורה באופן הגיוני להתנהגותו, המאפשרת לילד לקשר בין מעשיו לתוצאות מעשיו. כדי שתהיינה אפקטיביות הילד צריך לחוותם כלוגיות בטבען, או שהאפקט המתקן יאבד.

 

בשימוש של תוצאות טבעיות והגיוניות הילד יתרשם מכוח המציאות ולא מכוח המבוגרים

 

רוב הטעויות עם ילדים מיוחסים להיעדר כבוד הדדי, כדי לשאת ולתת עם שווים עלינו לא להילחם ולא להיכנע, ולפתור קונפליקטים על ידי הסכמה.

תקיפות אדיבה: תקיפות מעוררת כבוד בילד ואדיבות הינה כבוד לילד.

 

 הבחנה בין תוצאות הגיוניות לעונש

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

כיצד מיישמים תוצאות טבעיות: זה "פשוט": לא מונעים אותן. לא לעמוד בין הילד והחיים. להישאר ידידותי וחומל לילד (אג"ת אמפתיה: זה קשה, גדולה: אתה יכול, תמיכה: אני איתך). דוגמא: הילד שכח את האוכל, לא לרוץ להביא לו.

 

כיצד מיישמים תוצאות הגיוניות: ניתנת לילד בחירה בין מה שהוא צריך לעשות לבין מה שהוא רוצה לעשות. "אתה בוחר לאסוף את הצעצועים או לראות טלוויזיה?". הילד בוחר ואז מופעלות התוצאות ההגיוניות. למשל, ההורה יאסוף את הצעצועים ויאכסן אותם מחוץ להישג ידו של הילד.

 

שימוש בבחירה הוא הכרחי בשימוש בתוצאות הגיוניות. (אם הילד מסרב לבחור ההורה אומר: אתה שם אותי במצב בו עלי לבחור בשבילך).

 

הסברים לוגיים: מסבירים רק בפעם הראשונה. חזרה מגבירה את ההימנעות של הילד ומתפרשת כתשומת לב וחולשה.

התוצאה צריכה להיות קשורה באופן הגיוני למעשה הילד ולהיראות הגיונית בעניו, מכבדת וסבירה

Related, Respectful and Reasonable

 

שימוש עקבי של תוצאות הגיוניות הוא יעיל מאוד. גם ילדים אחרים לומדים כשרואים את המבוגרים מתמודדים בצורה אפקטיבית עם ילד אחד.

אם השימוש בתוצאות נכשל, יש לנתח את הטעות, למשל הוספת "אמרתי לך".

עלינו להבין שאין לנו שליטה על איך הילד רואה את הסיטואציה.

 

אין להשתמש בתוצאות הגיוניות במצבי סכנה או מאבקי כוח

 

במצב סכנה יעיל להשתמש באיסור והרחקה מהסכנה

במאבקי כוח יש צורך במעט חוקים המיושמים ללא כעס, והשקעה בשיפור מערכת היחסים עם הילד.

 

במאבק כוח ונקמנות הילד יפרש תוצאות הגיוניות כעונש. במקרה זה חיוני שהתוצאות יהיו ישירות למעשים בלי סידור מצד המבוגר. רצוי לקיים מפגש משפחתי קבוע בו דנים בענייני המשפחה.

 

תוצאות הגיוניות לא יעבדו אם

הורים יצפו מהילד לסטנדרטים שהם עצמם לא עומדים בהם

ההורים ירחמו על הילד או יוותרו על דרישות

ההורים יתנו הזדמנות שנייה- וכך יאפשרו לילד להתחמק מחוסר אחריות

ההורים יהיו כוחניים: ינקטו עמדה מענישה, חוסר סבלנות, השפלה והאשמה

ההורים יפחדו שהתוצאה לא מספיק חזקה- (סבל לא הכרחי ליעילות תוצאות)

חוסר עקביות, למשל כניעה לבכי, רגשי אשמה

אם הורים יעבדו על יותר מהתנהגות אחת בכל פעם

אם ההורים לא יהיו מרוצים מבחירות הילד או הדרך שבה הוא לוקח את התוצאה

דיבור יתר- מבטל את התוצאות על ידי מתן תשומת לב יתרה (וגם מפתח חירשות סלקטיבית)

אם הורים ישתמשו בעונש כי אין להם כוח לתוצאות הגיוניות

הוספת "אמרתי לך" – או כל דבר שמעלה כעס כלפי המבוגר. כוח מבטל השפעת התוצאות ההגיוניות.

טון דיבור- עלול להפוך תוצאה מצוינת לעונש

 

דנה הורוביץ        052-3309999       danale4@yahoo.com
  • LinkedIn - White Circle
כל הזכויות באתר זה שייכות לדנה הורוביץ / האתר עוצב ע"י SITIX